לידה בעידן תאורה מלאכותית - ד״ר מישל אודנט

      

לידה בעידן תאורה מלאכותית - מתוך הרצאה של ד״ר מישל אודנט שנתנה בפגישת פסגה של הפורום לקדום חוויית לידה טבעית וחיובית יותר. הקשיבה תרגמה ושכתבה: הדי הרפז יועצת הנקה מוסמכת  IBCLC

 

 

למדנו בזמן האחרון שמלטונין ,הורמון החושך, פועל בגופינו יחד עם ההורמון אוקסיטוצין בכמה רמות.  ברמה של הניאו קורטקס, שהוא המח החושב, האנליטי המח של האינטלקט, מלטונין גורם לירידה בפעילות הניאוקורטיקלית, ועל ידי כך מאפשר לתהליך הלידה להתרחש.  הלידה אפשרית כשהמח האנליטי, הניאוקורטקס נמצא במנוחה.

הרצפטורים של הורמון האוקסיטוצין ושל הורמון המלטונין עובדים ביחד, בצורה משולבת ברמת שריר הרחם .  הרחם נתון להשפעת המלטונין ישירות. כאשר זה מתקיים, האישה תפריש כמות מספקת של מלטונין כנראה וזה יעזור ללידה להיות קלה יותר. 

ישנן סיבות נוספות בתקופתנו לדון בנושא הזה.  אחת מהן היא שזאת נקודת מפנה בהיסטוריה של התאורה המלאכותית.  לכן יש להביא את שני הנושאים הללו יחד, המידע על המלטונין יחד עם הסוג החדש של התאורה המלאכותית.  עד לאחרונה השתמשו לתאורה בנורות להט.  כיום יש טכנולוגיה חדשה שנקראת LED .  זאת טכנולוגיה שפועלת בטכניקה חדישה, זולה יותר.  יש לה הרבה יתרונות ויותר ויותר משתמשים בסוג התאורה הזה אבל בהקשר לתהליך הלידה יש לו חסרונות. האור שמופץ מתאורת לד עשיר בקרינה בטווח אורכי הגל הכחול.  הנקודה המעניינת היא שהחלק הכחול ( מכלל ספקטרום האור המלא) הוא מאד אפקטיבי בלחסום את שחרור הורמון המלטונין כהורמון הלידה.   כשדנים בתהליך הלידה עלינו לתת את הדעת לסביבת הלידה ולסוג התאורה בסביבה. באופן תיאורטי אישה בלידה צריכה להיות מוגנת מכל אור בהיר ובמיוחד סוג האור שעשיר בטווח הכחול.

סבה נוספת היא המידע על הימצאותו של הורמון המלטונין בדם של הילוד.  מלטונין מעורב בתהליך הלידה ומעשיר את התינוק. מלטונין הוא הורמון המגן על התינוק כיון שיש לו תכונות נוגדות חמצון (אנטי אוקסידנטיות ).  לתינוקות שנולדו בניתוח קיסרי ללא תהליך לידה שקדם לו ( Pre labor cesarean section) לא נמצא מלטונין בדם אחרי הלידה. מישל אודנט טוען שהחלוקה לסוג הלידה  צריכה להיות בין לידה וגינלית או קיסרית שקדם לה תהליך לידה לבין ניתוח קיסרי ללא כל תהליך לידה שקדם לו. כאן קוראים לו ניתוח אלקטיבי. 

נקודה חשובה נוספת שהוצגה במחקרים מיפן ומפינלנד היא שהאימא מתחילה להכין את עצמה לפני שהלידה מתחילה על ידי העלאת רמות המלטונין שלה.  זאת נקודה מאד חשובה כיון שבשלב הזה של לפני הלידה  יש הרבה הפרעות באופן תמידי, כיון שאנו חיים בסביבה שמשתמשת באמצעי תאורה מלאכותיים.  לכן, כאשר מדברים על תהליך הלידה, יש הרבה סבות לבדוק את השפעת התאורה המלאכותית. זהו נושא חדש.  למרות שזה נשמע מגוחך זה מאד רציני , יש צורך להגן על המח האנושי מאור בהיר, במיוחד המקורות המודרניים של אור בהיר.  עד לאחרונה הנושא לא נחשב בעיני גופי רפואה מקצועיים, עכשיו זה משתנה.  כשאישה כותבת בתוכנית הלידה שלה שרוצה לעמעם את האור בלידה, הצוות נענה לבקשתה מתוך התחשבות בבקשה.  אבל זו לא הסבה הראשונה לעמעם את האור.  המידע הזה עדין נמצא בתחום המחקר המדעי ועדין לא מיושם בפרקטיקה הרפואית.  צריך זמן על מנת להטמיע את הנושא.  יחד עם זאת יש תחושה שאסור להחמיץ את הנושא.  מלטונין כהורמון החושך והורמון הלידה, שמשתחרר על ידי האם במהלך הלידה, עובר לתינוק דרך השיליה. הוא מגן על התינוק בשל תכונות נוגדות החמצון שלו. המלטונין יכול להפחית את הפעילות של הניאו קורטקס .  יחד עם הורמון האוקסיטוצין הלידה תהיה יותר קלה.  אם התינוק נולד בלידה וגינלית תודות להפרשה אימהית של הורמוני לידה במקום אמצעים תרופתיים זה טוב לתינוק, אבל יותר מכך, אם האימא יכולה ללדת בעצמה בזכות זה שהניאוקורטקס היה ב"מנוחה", הילוד מוגן עי המלטונין העשיר בנוגדי חימצון.

שני גורמים משפיעים על שחרור מלטונין: הריתמוס של היום והלילה וההשפעה הישירה של האור, במיוחד הטווח הכחול של האור שמעכב את שחרור המלטונין.  יש קשר בין שני הגורמים הללו. אנו משנים באופן דרמטי את המקצב של ה 24 שעות עם התאורה המלאכותית. להיות חשופים לתאורה מלאכותית ביום ובלילה באופן קבוע זה חלק מהחיים המודרניים.  אם בסדר העדיפות שלנו זה להבין את תהליך הלידה, עלינו לשאול את עצמינו מה לעשות מבחינת הסביבה כך שיותר נשים יוכלו ללדת בעצמן.  להבין את השפעת התאורה על הלידה אינו נושא מסובך.   נקוה שבעתיד הנושא הזה יהיה ברור מאליו שלא צריך לבקש אותו, הצוות הרפואי יעשה את זה מתוך הבנה של חשיבות הנושא.

מצטבר מידע כיום מבדיקות הדמייה של המוח שיש שינויים במבנים מסוימים בניאוקורטקס לפני הלידה. המוח מתכונן ללידה.  בסוף ההיריון , ימים לפני הלידה יש עליה ברמת המלטונין כהכנה פיזיולוגית הורמונלית ללידה.  המשמעות של זה בהקשר לאורח החיים המודרני שלקראת סוף ההיריון מומלץ לאישה לעסוק בפעילות מרגיעה ושקטה, להרבות בצחוקים, לא לקרא ספרים, לא לדבר יותר מדי על סיכונים ולשים לב לתאורה בהירה. זאת ההכנה הפיזיולוגית ללידה.  הכנה לשחרור מלטונין הכנה להפחתה בפעילות הניאוקורטקס.

אפשר ללמוד מיונקים אחרים מהם הצרכים הבסיסיים שלהם בלידה. אבל ההבדל העצום בין האדם לשאר היונקים הוא שלאדם יש מוח גדול וחושב, ניאוקורטקס גדול, המוח של האינטלקט.  המוח הזה יכול לחסום את הפעילות הפיזיולוגית.  הלידה למשל היא פעילות פיזיולוגית שיכולה להיות מושפעת מפעילות של הניאוקורטקס.   אפשר לתת עוד דוגמאות: חוש הריח.  חוש הריח אצל בני אדם חלש יותר בהשוואה לשאר היונקים.  אחד ההסברים הוא דרך הקונספט של אינהיביציה של הניאוקורטקס.  למשל כששותים כוס יין, חוש הריח יותר ברור.  מפחית את פעילות המוח החושב את השליטה. על מנת להבין את טבע האדם ואת ההבדלים בינו לבין שאר היונקים חשוב ללכת מעבר לתהליך הלידה. כאמור ההבדל הגדול מסבר דרך הקונספט של אינהיביציה ניאוקורטיקלית.  הטבע מוצא פתרונות ללידה האנושית.  במהלך הלידה עלינו לנטרל את פעילות המוח החושב, קל יותר לעשות זאת כשאין אורות בוהקים ואף אחד לא מדבר יותר מדי.

 

 

Childbirth at the age of Artificial light / Dr. Michel Odent  

A lecture in: Better Birth 360° World Summit 2018

To promote a natural, more comfortable, and positive birth experience. 

 

 

 

 

 

Share on Facebook
Please reload

Featured Posts

השעה הראשונה לאחר הלידה: אל תעירו את האם! מאת מישל אודנט

August 12, 2018

1/10
Please reload

פוסטים אחרונים
Please reload

Archive
Please reload

Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square